3 min read

SHIT I’M 19

0

 

Dear Readers,

Yes, the day I was afraid of had come. And the truth is nothing happened. 19, a stupid age, where you are passed those 16 – 17 years everyone always talk about and looking forward to begin your life. My worst fear was and still is 20, and well nineteen is the last step towards that. I always wanted to finish school and now that I finished High school I am in the point you need to plan the future. What will I do? Where will I be? Many questions I don’t know the answer too and that’s bothering me! OK to be completely Honest, I think the real fear is 30, like every other woman on this planet (or is it just me?). When I was sixteen, 30 looked like its miles away, Buy now it it time. I had set myself a lot of goals over the years, most of them I want to achieve by the age of 25. And for this to happen I need to be prepared as early as 24.  And now… 18 has passed and I am like, 19 time is running too fast for me.

18-19 is the point you realize you are not a kid anymore. Yes, its also the age where you get more options and more power, BUT with great power comes great responsibility. I was always responsible since I was five and beat the crap out of a boy that threatened Reut at the playground! (You mess with my sister, you mess with me) And responsibility is one my main qualitys and its going to take me some time to process everything. My friends on the other hand aren’t as worried as I am They live the moment and maybe I should too leave my thoughts behind too, thwy take so much of my time anyway. 19 resolution!

But when I look back for a moment, 18 was great. Even though there were some rough times, there was also a lot of amazing events that I will cherish forever. SO I am looking forward to nineteen, I know it will be the best, I will stay as positive as I can and will try to focus on the now. I wish you all the same a lot of love and happiness!

LOVE, A.

קוראות יקרות, יי

כן, היום שחששתי ממנו הגיע. והאמת היא ששום דבר לא השתנה. 19, סתם גיל טיפשי, בו עברת את גילאי 16-17 שכולם מהללים כל כך ומתחילים להסתכל אל העתיד, להמשך החיים. הפחד הכי גדול שלי תמיד היה ותמיד יהיה 20, ו19 הוא המדרגה האחרונה. מאז ומתמיד רציתי לסיים את הלימודים ועכשיו שסיימתי את התיכון ואני מתחילה פרק חדש בחיים צריך להתחיל לתכנן את העתיד, ולעשות החלטות. מה אני יעשה? איפה אני יהיה? ועוד כל כך הרבה שאלות שפשוט אין לי תשובה אליהן, וזה קשה! אוקיי, אם להיות כנה לחלוטין אני חושבת שהפחד האמיתי שלי הוא שלושים, כמו כל שאר הנשים בעולם הזה (או שזה רק אני?). ובגיל שש עשרה לא חושבים על זה בכלל, זה רחוק מידי. אבל עכשיו הגיע הרגע. שמתי לעצמי הרבה מאוד מטרות במהלך השנים, מטרות שאת רובם אני רוצה להשיג עד גיל 25. וכדי שזה יקרה, אני צריכה שהן יתקיימו כבר עד גיל 24, ליתר ביטחון. והאמת היא שהזמן עובר לי מהר מידי,  ויחד איתו ההחלטות הולכות ומתקרבות. ח

אז בגילאי שמונה עשרה – תשע עשרה את מבינה שאת כבר לא ילדה. וזה נכון שזה גיל שכבר יש יותר “אופציות” ויותר “כוח” (כי את כבר גדולה ויכולה להחליט לבד) אבל עם כוח גדול מגיעה גם אחריות גדולה. תמיד הייתי אחראית, כבר בגיל חמש שמישהו איים על רעות בגן, קרעתי לו את הצורה, (אתה מתעסק עם אחותי אתה מתעסק איתי). והאחראיות וההתמדה זה שתי תכונות שתמיד ליוו אותי, אבל זו בהחלט תקופה שלוקח לי יותר זמן לעכל אותה, את הכל. אבל החברים שמסביבי? הם לא נראים מודאגים כמוני, הם חיים יותר את הרגע, ואולי זה יותר נכון, כל יום ביומו, ולהשאיר את כל המחשבות והחששות מאחור, הן בזבוז זמן גם ככה. גגג

אבל כשאני מסתכלת אחורה על השנה שעברה גיל 18 היה מדהים, בין הקשיים והמהמורות בדרך והיו די הרבה כאלו, היו גם כל כך הרבה אירועים חשובים שאני יודעת שאזכור לנצח. אז חזרה לגיל 19, אני בטוחה שזאת תהיה שנה מדהימה, אני ינסה להישאר חיובית ככול האפשר וינסה להתמקד בכאן ועכשיו. אני מאחלת לכולכן את אותו הדבר ועוד הרבה הרבה ואושר! כככ

באהבה, עמית. ככ

MY birthday wishlist was: מה ביקשתי ליום הולדת

Be One Of Us
Want to get all the latest News stories and sales?